חברים כותבים

סיפורים ומכתבים שקיבלנו המספרים על דן וחבריו

שיר של רפאל אלישע, טייס חיל האויר, נפל עם מטוסו בחמישה ביוני 1967.
מוקדש לדן.

ערגה

כנור חבול
של עצב ריחני
נגן כמלוא ימים.
על שיר של חג
עם גרש ירחים
ששט שטף וגז

עמד בבית
חלול וצר
בערב, עת
ירח מתלהם
נגן שירו של
ילד מתרפק
על גזע עץ
עקור.

דן היקר,

עבר הרבה זמן.

הכאב אינו עוזב.

הייתי לי חבר ואח.

אתה חסר לי מאוד.

אני לא מפסיק לחשוב מה היה קורה איתך היום…

אני בטוח שאתה בגן עדן עם המלאכים מביט בנו.

תתפלל עלינו מלמעלה.

אוהב לנצח

חברך – אושר

דן…

כשתלך אני אשים את השיר הכי עצוב בעולם
ואקרא למותי שיבוא במהרה
ואשנא את האיש שיבוא ויאמר לי שזה יעבור
ושזה לא נורא
השמש תחסוך מראשי את קרניה
ציפוריים יסרבו לזייף את שירן בכל עץ שאגע יהפוך לשלכת
הפרחים יקמלו לשקיעה אדומה
אני ארכיב משקפיים כהות ושחורות לא אכיר את העיר שידעתי זמן רב
ארקום לך שבילים של דמעות לרגלייך והלב שוב יזכיר לי איך שהוא נעזב
ובלילות אני אחלום שאני לוקחת את ידייך ואומרת לך טעיתי מבקשת סליחה
ואז אנו פורשים את כנפינו כמו מלאכים לבנים יפים
ויוצאים לטיול על שביל החלב בלילה מלא כוכבים
אבל האבירים לקחו כבר את כל הנסיכות ודהרו אל עוד אופק מתוק
הסופים הטובים נסגרו בספרים אגדות נשארו אגדות
ואם תראה אי פעם קבר שחרוט עליו:
"אני מתגעגעת"
תידע שזאת אני ושהפסקתי לבכות…

לדן,

ילד מלאך-
אתה הצופה בנו ממעל:
שנה חדשה-בפתח עומדת,
וכמו מתוך חלום-אני אליך כותבת,
כי אני מאמינה שאם המילים לא
תגענה אליך, הרי הרגשות ודאי שיגיעו.
רציתי לבקש ממך – דן היקר שלנו,
שהרי מלאך כמוך יכול להגשים משאלות:
עזור לנו בשנה זו- והבא מעט שלווה על כל אוהביך.
עזור לנו בשנה זו- עם ניצוץ של תקווה שהיה תמיד בלבך.
עזור לנו בשנה זו- להתחזק- ולהמשיך לאהוב איש את רעהו.
כי אני בטוחה שאתה- דן- היית מבקש בדיוק אותו דבר. באהבה וגעגועים רבים –
אתי.

אשר,

ביקרתי היום בגן הפרחים והתמונות שהשארתם לדן כמזכרת.

אתר מרשים ביותר שבמידה מסוימת משאיר את דן איתנו כל הזמן.

לא הכרתי את דן, אבל מהיכרותי אתך, אין לי ספק שמדובר בבחור משכמו ומעלה.

ערב ראש השנה תשס"ג אני מאחל לכם, תכלה שנה וקללותיה, תכל שנה וברכותיה.

מן השמים תנוחמו ושלא תוסיפו לדאבה עוד.

מחברך לעבודה,

שמעון כ"ץ

ביום שכזה הזכרונות מכים בי

אני רוצה לשלוח לך המון כוח ואהבה אשר, יש לי מכם רק זכרונות טובים והקשר ההדוק שהיה ואמן שיחזור

כמה שאני מתגעגע לימים הללו כילד וכחבר של דן

אני רוצה שתסתכלו תמיד קדימה, שתמיד תשרור האהבה והרצון להגשים את העתיד! ושתיהיו מאושרים!

אוהב אתכם!

יניר

למשפחת רוט היקרה!

הכאב גדול ממילים

ואין שום דרך לעדן את הכאב והאסון הנורא שפקד אתכם

אבל עם הזמן לומדים שהחיים לצערינו חזקים מאיתנו.

אנו מחזקים אתכם וכואבים את כאבכם משפחה יקרה.

האתר שבניתם  נוגע ומרגש עד דמעות מההכרות הנורא קצרה שניתנה

לנו הזכות להכיר את דן מהאתר המרגש הזה.

כל פרדסיה כואבת את כאבכם ליבנו איתכם

היום לראשונה, אזרתי כוח לצפות .
נראה כי הקדמתי מעט. עדיין קשה, עדיין עצוב.

שירי שלי, אשר, רותי ואורן היקרים,

אני יושבת כאן , מול המחשב, למעלה משעה, קוראת את הדברים, מגדילה את
התמונות ודמעות מעיניי זולגות.. המילים חזקות מנסות לתאר את הילד שהוא דן
רוט. מלאך, חייכן נשמה טהורה.

לצערי לא נפל בחלקי להכיר את דן, ובאותן פעמים שביקרתי בפרדסיה ממש  
"פספסתי" אותו.

שירי, זוכרת את השיחה ההיא שהייתה לנו באוטו באותו יום שישי,סיפרת לי על
דן, שמתחזק  בתשובה, דיברנו על תחושות ורגשות שכן חוותי את אותו הדבר עם
אחותי התאומה.. שירי שלי, תמיד דיברת וסיפרת על האח שאת כל כך אוהבת-
שירי שלי, קשה כל כך לנסח במילים את התחושה עם האובדן הגדול האדיר הזה-
והגרון חנוק.

"מה הכריח אותי להמשך כך אל מה שהלב נמשך.מה הכריח אותי לנסות להפריד
בין  מים למים  שאי אפשר להפריד ורק בשמים הם נהפכים לאוויר.בנתיים  נשאר
רק הלב,שביר כדרכו,  וכל מה שלא עלה  בחכתו." נתן זך.

הנסיך הקטן דן, איננו. ואתם נשארתם כאן,  אין לי מילים לתאר את הצער הזה
ולבי הכואב אתכם. מי ייתן ולא תידעו לעולם עוד צער
שתתחזקו ותהיו כאחד וזכרו של דן המונצח כאן בכבוד רב יישמר לעד.

תמיד אתכם , מרכינה ראשי בצערכם. אוהבת,
הדר הראל .

מתגעגעת וזוכרת

-מתגעגעת-

לצחוק המתגלגל – המדבק.

לשיחות הכנות – של בן אחות – חובק.

לויכוחים הנוקבים על דת ומדינה

לתמימות – שהייתה לך כמתנה.

– מתגעגעת-

ליום שבת בבוקר.

לדן יורד במדרגות לבוש בבוקסר.

למוצאי שבת – הקדושה,

כשחזרת מבית הכנסת ונתת נשיקה.

-זוכרת-

ארוחות שמחות ועליזות – בחגים.

בילוי בצימרים וטיולים משפחתיים.

סלט תפוחי אדמה שהיה בלי הלבן

ובגדים יפים שהחלפת כמו דוגמן.

-זוכרת-

נחישות עקבית עם המון העזה

הקושי הגדול – שהתמוסס באהבה

הצמאון לדת – שהתעצם ותפח

והרצון לשתף – כאילו היית מוכרח.

כמעט שנה חלפה

ואני מתגעגעת וזוכרת,

זוכרת ומתגעגעת.

אתי

אשר,

נחשפתי היום לאתר המרגש של דן ז"ל.
ברצוני להדליק נר לזכרו.
שתדעו רק ימים טובים ושמחות במשפחה
בידידות,
אודי וינטראוב

אשר,

אני רוצה להגיד לך כל הכבוד על האתר היפה שיכול לתרום לשמר את זכרו אצל הרבה 
אנשים,הלוואי ולא היית צריך להעלות את האתר.בכל מקרה כאשר עיינתי בכל האתר כמובן שהזלתי
דמעה, איך יכול להיות שזה קרה איזה בזבוז, אבל זו המציאות, ואתם צריכים להמשיך, ולהיות
חזקים, עבורכם ועבור הילדים
שלא תדעו צער.

איציק גלבוע

יום אחד עצוב נורא אז זה קרה………

היה זה ילד שקט וקט

את בני האדם אהב אחד אחד

להוריו הביא אושר ושמחה

ותמיד תמיד היה זכאי לאהבה

עבר את הגן עבר את הכיתה

תיכון וחטיבה

והנה בין רגע, בשניה נער בוגר

עכשיו בצבא

שם חייל מיצטיין תמיד היה

וכמו בכול מקום זכה להרבה אהבה……

ביום עצוב אחד, אז זה קרה

דן בן דודי נפצע קשה בתאונה

הדבר נודע

כאשר אמא חזרה מהעבודה

התחילה לבכות ואמרה

אורטל, דן נפצע בתאונה…

ובאותו הרגע נהייתה דממה

אבא קם משינה כבר מוכן לעבודה

אז אמא אמרה בוכה

דן נפצע בתאונה

לבית החולים הגיעו בשניה לראות את המלאך ששוכב במיתה,

והתחילו לבכות בלי הפסקה,

דן סיים את חיו באותה תאונה

ואחריו נשארה משפחה שלמה

וגם חברה.

דן רק שתדע שאותך כולם אוהבים נורא……

ושתמיד זוכרים את אותה תאונה

דן אתה הייתה ותמיד תהייה אבידה נוראה!

ממני באהבה רבה

אורטל לוי     בת דודתך הכואבת